רקע
ירי רקטות קסאם לשטח ישראל
חובות ישראל בהגיבה לירי רקטות קסאם
אזרחים ישראלים שנהרגו בידי פלסטינים בשטחים
אזרחים ישראלים שנהרגו בידי פלסטינים בישראל
דיווחים בנושא
תמונות בנושא
   
עדותו של יעקב סוויסה
עדותו של יובל סולומון
עדותו של אדי עזרן


ירי רקטות קסאם לשטח ישראל

נתונים

מתחקיר בצלם עולה כי מאז חודש יוני 2004 ועד סוף חודש דצמבר 2007 נהרגו בישראל 11 אזרחים מפגיעת רקטות קסאם שנורו בידי פלסטינים. ארבעה מהם היו קטינים. אזרחית ישראלית נוספת ואזרח זר אחד נהרגו מפגיעת רקטת קסאם בהתנחלויות ברצועת עזה, לפני פינוין. כמו כן נהרגו מפגיעת רקטות קסאם חמישה פלסטינים, בהם שני קטינים.

על-פי נתוני האו"ם, בשנת 2005 נורו 1,194 רקטות קסאם לכיוון ישראל (ממוצע של 100 לחודש), בשנת 2006 גבר הירי ומספר הרקטות עמד על 1,786 (ממוצע של 149 לחודש), ובשנת 2007 נורו 1,331 רקטות (ממוצע של 111 בחודש).

שוטר מכבה מכונית שעלתה באש כתוצאה מפגיעת רקטת קסאם בשדרות. צילום: אמיר כהן, רויטרס, 19.5.07.
שוטר מכבה מכונית שעלתה באש כתוצאה מפגיעת רקטת קסאם בשדרות. צילום: אמיר כהן, רויטרס, 19.5.07.

ירי רקטות קסאם כפשע מלחמה

הארגונים הפלסטיניים המשגרים את רקטות הקסאם מצהירים בגלוי על כוונתם לפגוע, בין היתר, באזרחים ישראלים. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כללי המוסר והמשפט. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כהפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית וכפשע מלחמה שלא ניתן להצדיקו, יהיו הנסיבות אשר יהיו. יתרה מזאת, רקטות אלה מהוות כשלעצמן מהוות נשק בלתי-חוקי, גם אם הן מכוונות נגד מטרות צבאיות, שכן מדובר בנשק בלתי מדויק בעליל, שמטבעו מסכן את האזרחים הנוכחים באזורי השיגור והנחיתה שלו, בניגוד לדרישות היסוד של דיני הלחימה: ההבחנה והמידתיות.

חלק ניכר מן הרקטות נורה מתוך אזורים שחיים בהם אזרחים. המשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על התקפות מתוך בתי אזרחים או מאזורים הסמוכים להם כמו-גם על השימוש באזרחים כמגנים אנושיים. הארגונים הפלסטיניים הבוחרים לירות רקטות על יישובים בישראל מתוך אזור מיושב או סביבתו עוברים גם על איסור זה ומפגינים בכך לא רק כוונה לפגוע באזרחים ישראלים אלא גם אדישות לחיי אזרחים פלסטינים.

על השלטון הפלסטיני לעשות כל שביכולתו כדי להפסיק את ירי רקטות הקסאם ועל הארגונים הפלסטיניים לחדול מהתקפות מכוונות כלפי אזרחים, בפרט כאשר אלה מבוצעות מתוך אזור פלסטיני מיושב. בהימנעותו מנקיטת צעדים מספיקים להפסקת הירי סמוך לבתי אזרחים, וביתר שאת בהשתתפותו הפעילה בהתקפות אלה, מפר השלטון הפלסטיני ברצועת עזה בחומרה את המשפט הבינלאומי ומבצע פשעי מלחמה.

אנשים המעורבים בביצוע פשעי מלחמה נושאים באחריות פלילית אישית למעשיהם. בשל חומרתן של התקפות אלה ולנוכח היותן פשע בינלאומי, קיימת סמכות אוניברסאלית להעמיד לדין את האחראים לביצוען. כל עוד פלסטינים בעזה המשגרים רקטות על יישובים בישראל אינם מועמדים לדין ברצועה על פי סטנדרטים ראויים, החובה לעשות זאת מוטלת על מדינות אחרות.